המהפכה הדיגיטלית שינתה את הדרך שבה אנו מתקשרים, אנחנו עובדים וצורכים מידע. התעשייה האודיו-ויזואלית הברזילאית מתייצבת יותר ויותר כחלק חשוב מהכלכלה ומהתרבות הלאומית. ו, מדברים גם על ראייה יותר מקיפה, סקר שנערך על ידי דלויט מצביע על כך ששוק הסרטים והבידור הגלובלי צפוי לגדול בקצב ממוצע של 7,2% בשנה, הגעה להכנסה של 170 מיליארד דולר בשנת 2030.
העלייה בייצור של סרטונים קצרים וטכנולוגיות חדשניות, כיצד אינטליגנציה מלאכותית ווידאו 360, אל תישאר בחוץ, לא! זו מגמה שמניעה את יצירת התכנים להיות יותר ויותר מעמיקים ומותאמים אישית. על פי מחקר שהופק על ידי סיסקו, עד 2025, הווידאוים ייצגו 82% מכל התעבורה באינטרנט, כי הם כבר לא רק אטרקטיביים מבחינה ויזואלית, אבל גם מצוינים להעברת מסרים מסוימים ולהגעה לקהלים שונים. זה כבר לא חדש לאף אחד שצריכת מידע בפורמטים דינמיים, שמשלבים נרטיב, כמה חזותיים מרשימים, גדל ברחבי העולם.
עם זאת, זה ברור שלא כולם עקבו אחרי ההמונים הטכנולוגיים הללו (לא בכוונה!). התפתחות מהירה זו יצרה גם אתגר גדול: להבטיח שכל האנשים יוכלו לגשת לטכנולוגיות וידע להשתמש בהן בצורה יעילה. בהקשר הזה, התכנים האודיו-ויזואליים מופיעים ככלים חיוניים לקידום הכללה דיגיטלית, מקל על הגישה לידע ומרחיב את ההזדמנויות עבור אלה שעוד מתמודדים עם מחסומים בשימוש באינטרנט ובמשאבים טכנולוגיים.
כדי להמחיש, אני משאיר כאן את הנתונים של TIC דירות 2024, מרכז אזורי ללימודים לפיתוח החברה של המידע. המחקר מראה ש-159 מיליון ברזילאים (84% מהאוכלוסייה) גולשים באינטרנט במדינה. בינתיים, המחקר גם חשף אתגרים לתהליך הכללה הדיגיטלית של המדינה, מצביעים על כך ש-29 מיליון אנשים עדיין אין להם גישה לאינטרנט.
בצורה זו, הנגישות שמספקים הסרטונים, פודקאסטים ושידורים חיים הם אחד הגורמים המרכזיים שהופכים את האודיו-ויזואלי לברית בהכללה דיגיטלית, כי הם מפשטים מושגים והופכים את הלמידה לאינטואיטיבית יותר, משרת ילדים ועד קשישים. אנשים שאין להם היכרות עם העולם הזה עשויים למצוא קשיים בטקסטים כתובים, אך הם סופגים בקלות רבה יותר מידע המועבר באמצעות אלמנטים חזותיים וקוליים.
אני לא יכול שלא להדגיש כמה מהיתרונות של האודיו-ויזואלי בהקשר הזה. הראשון שבהם הוא ההשפעה הישירה על הנגישות של אנשים עם מוגבלות. משאבים כמו כתוביות, תיאור קולי ופרשני שפת הסימנים מאפשרים לאנשים עם לקויות שמיעה או ראייה, למשל, יוכלו לצרוך תכנים בצורה יותר עצמאית. ההתאמה הזו לא רק מרחיבה את טווח המידע, אך גם מחזק את הזכות לתקשורת ולמעורבות של כולם.
אספקט חשוב נוסף הוא תפקידן של הפלטפורמות הדיגיטליות בהפצת הידע. רשתות חברתיות כמו יוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם משמשים ללמד מיומנויות בסיסיות, איך לגשת לשירות בנקאי מקוון, עד נושאים יותר מורכבים, כיצד תכנות ויזמות. זה מאפשר ליותר אנשים ליצור קשר עם הטכנולוגיה בצורה מעשית ונגישה, הפחתת המחסומים שמונעים את הכללה הדיגיטלית.
החינוך גם נהנה משימוש בתכנים אודיו-ויזואליים. עם הצמיחה של הלימוד מרחוק, סרטונים הסברתיים ושיעורים מקוונים הפכו לאלטרנטיבה יעילה עבור אלה שאינם יכולים ללמוד במוסדות חינוך פיזיים. קורסים מקוונים, וובינרים ופלטפורמות מציעות אפשרות להכשרה מקצועית ופיתוח אישי, בלא קשר למיקום הגיאוגרפי או למצב הסוציו-אקונומי של הפרט.
נוכח התמונה הזו, ברור שהאודיו-ויזואלי הוא חלק מרכזי בדמוקרטיזציה של המידע ובחיזוק תקשורת נגישה יותר, אינטראקטיבית ומותאמת לצרכים השונים של המשתמשים. כשהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, חשוב שממשלות, חברות ומוסדות משקיעים ביוזמות שמבטיחות שאף אחד לא יישאר מחוץ לשינוי הזה. בנוסף לכך, עם העלייה הטכנולוגית וההתרחבות של הפלטפורמות הדיגיטליות, המגמה היא שהפורמט הזה ימשיך למלא תפקיד מרכזי בהפחתת מחסומי הגישה לידע, תורם לחברה מחוברת ומכילה יותר.
אלכסנדר לופי, מייסד שותף ו-CCO של Compasso Coolab
