איך הבינה המלאכותית ורשתות החברתיות משפיעות על חוש הביקורת

כל כך לא סביר לדמיין את החברה שלנו חיה את השגרות שלה ללא השימוש במשאבים הדיגיטליים הרבים שיש לנו כיום, שאותן ניתן להדגיש את הבינה המלאכותית (במ) ורשתות חברתיות. יהיה למטרות מקצועיות או פנאי, טכנולוגיות אלו נוכחות במגוון משימות ביום יום שלנו – אל אילו, למרות היתרונות הבלתי מעורערים שהם מביאים, גם משפיעים, שלילית, הביקורתיות של האנשים. אפקט מדאיג שיכול ליצור השלכות עוד יותר גדולות אם לא יובן ויילחם בו כראוי

שני המשאבים הללו קיימים בצורה חזקה במדינתנו. ב-2024, כדוגמה, נתוני Datareportal זיהו כי ברזיל מנתה 144 מיליון משתמשים פעילים ברשתות חברתיות, מייצג 66,3% מהאוכלוסייה הכוללת. כמה השימוש ב-AI, התמונה לא יכולה להיות שונה: שלושה מתוך ארבעה ברזילאים משתמשים בטכנולוגיה הזו בעבודה, לפי סקר שנערך על ידי אופסוס וגוגל – נחשבת כמשהו קרדינלי להתמודד עם מידע מורכב ולמצוא פתרונות חדשניים לאתגרים עסקיים

לא כל טכנולוגיה, עם זאת, מציג רק יתרונות. גם אם הן בשימוש נרחב על ידי החברה, הבינה המלאכותית, כדוגמה, מציב אתגר עצום להרחבה בכל הנוגע לצריכת האנרגיה שלו. מוערך שדרוש להשתמש ביותר מ-10 פעמים באנרגיה עבור מחקר בינה מלאכותית בהשוואה למנועי חיפוש מסורתיים. ברשתות החברתיות, המכשול הוא לגבי הפצת חדשות כזב, מה שמראה את עצמו קשה יותר ויותר בתחום הקוטביות הגלובלית

גם בטווח הבינוני וגם בטווח הארוך, יש חיסרון מדאיג יותר בשימוש המופרז במשאבים הללו, שיכולים להשפיע, חמור, המוקד והביקורתיות של אנשים. זה בגלל, כל יום, אנחנו חשופים לזרם של מידע (מגפת מידע), שניתוח ובדיקת הסכום הגבוה הזה הופך לאתגר גדול ללא הכוונה מתאימה של מנגנונים בטוחים לכך

עם המיקוד של המשתמשים נפגע בהדרגה, הסSense ביקורתי הזה הופך להיות קשה יותר ויותר ליישום. בסופו של דבר, בעולם שהולך והופך ליותר ויותר מיידי, זה מורכב להפריד זמן איכות כדי להעמיק בנושא ולבדוק אם הוא נכון או לא. סייבר, במילים אחרות, למיין ולהפריד בין "החיטה לבין הסוֹאָה" בכל הנוגע למידע המתקבל ביום יום

עובר מעבר להשפעה הזו על השטחיות במידע, רבים מהמחקרים האקדמיים מראים על קשר בין עלייה בחרדה ודיכאון כתוצאה משימוש נרחב ברשתות החברתיות, מלבד הקשר להפרעות אחרות הקשורות לשעות רבות מחוברות ומחוברות למסך. זה מה שהראה המבט על בריאות הנפש 2024, בוצע על ידי מכון קקטוס בשיתוף פעולה עם אטלס אינטל – שזה דיווח כי 45% מהמקרים של חרדה בקרב צעירים בגילאי 15 עד 29 קשורים לשימוש אינטנסיבי בפלטפורמות אלו

בשוק, החסרון של חוש ביקורת כזה גם נוטה לפגוע בחדשנות, אשר נוצרה והושקעה, בעיקר, כדי לפתור כאבים ובעיות בחברה. אחת מה"כניסות" הגדולות ליצירת חדשנות היא הידע על משהו, אך, כאשר איננו מבינים את הדבר הזה ומעבירים את הניתוח הזה לטכנולוגיה, הרבה הולך לאיבוד בתהליך, מעלה את ההשפעה ביצירת מוצרים חדשים, שירותים, תהליך ו, תוצאה, בחדשנות

אנחנו במצב עדין במיזוג, בצורה בריאה וחכמה, השימוש בטכנולוגיות הללו בחיי היומיום שלנו, בלי להשפיע על חוש הביקורת שלנו ולגרום להשפעות חמורות על האוכלוסייה ועל כל השוק. ו, במה שנוגע לחברות, הדרך הטובה ביותר למנוע או להקל על בעיות אלו היא השימוש במודלים של ממשלה המיועדים לנתח כל אחד מהנקודות הללו ולספק הנחיות מדויקות יותר כיצד לנצל את המשאבים הללו בצורה הטובה ביותר

אחד המודלים הבולטים ביותר בהקשר הזה הוא ה-ISO של חדשנות, מתודולוגיה שפורסמה לאחרונה שמטרתה לנתח את כל ההזדמנויות והאיומים בשוק ובטכנולוגיות כדי לייצר חדשנות בתוך הארגונים. היא מספקת את ההנחיות הטובות ביותר שיש לעקוב אחריהן על ידי כל חברה, על מנת שישיגו את מטרותיהם ושאיפותיהם לה突出 תחרותי

אין דרך להעלים את הבינה המלאכותית או את הרשתות החברתיות מהשגרה שלנו, מה שדורש אחריות גבוהה בטיפול בהן בחוכמה, כך שיהיו בעלות ברית מועילות במקום טכנולוגיות מזיקות לחוש הביקורת של האוכלוסייה. עם ההבנה הזו ותמיכה במתודולוגיות חזקות בכיוון הזה, יהיו לנו ביד פתרונות יעילים מאוד למשימות שלנו

אלכסנדר פיירוהוא מומחה בניהול והנדסת חדשנות, בוגר בהנדסה מכנית, פיזיקה גרעינית ומומחה ניהול של פאלס, ייעוץ חלוצי ב-ISO של חדשנות באמריקה הלטינית