לחפש רווח בכל מחיר, זה יקר – וזה מאוד

בשנים האחרונות, ראינו את ההתפתחות של פרקטיקות הקיימות של החברות, עם הסתייגויות, זה ברור. הסימן ESG (סביבתי, חברתי וממשלתית) תפסה את סדר היום של המשקיעים, צרכנים ועובדים של התאגידים, אבל הרגע נראה כמו נסיגה עם החזרה לחיפוש אחרי רווח בכל מחיר. עם חזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, אנו עדים לתאגידים גדולים כמו קבוצת מטא ורשת המזון המהיר מקדונלד'ס לסגת מהפרקטיקות החברתיות שלהן. והציפייה היא שכל התחומים העדיפויות של אג'נדת ESG ייפגעו

אין להכחיש שהמטרה העיקרית של חברה היא יצירת ערך ושקיומו תלוי בביצועים הכלכליים. בצורה זו, הראשי תיבות ESG צריכים להיות EESG, במה הכלכלה באה במקום הראשון. בסופו של דבר, בלי קופסה או החזרה, אין אפשרות להשקיע בפרקטיקות חברתיות וסביבתיות. הבעיה היא שהמטרה היחידה לא יכולה להיות להבטיח רווח בכל מחיר, כי החברה בסופו של דבר מסכנת את התדמית והמוניטין שלה. ו, עם הצמיחה של הרשתות החברתיות, להיות רחוק מהחרדות והדרישות של האוכלוסייה זו בעיה גדולה והיא יכולה לגרום לביטול ולחרמות, אפילו אם רגעי, של המותג. זה שוקל על הכיס

לפני כעשר שנים, יותר ספציפית, באוגוסט 2015, הושלמו המשאים ומתנים שהובילו לאימוץ, בספטמבר, שני יעדי פיתוח בר קיימא (ODS), במסגרת פסגת האומות המאוחדות לפיתוח בר קיימא. במקרה, הושג הסכם הכולל 17 מטרות ו-169 יעדים, מעורבים בנושאים מגוונים של קיימות שמכסים סוגיות כמו חיסול העוני וצמצום האי-שוויון ועד לצמיחה כלכלית כוללת. האג'נדה חייבת להתממש עד 2030

מאז שהושקו ה-ODS, תאגידים גדולים הצטרפו לאג'נדה ושיפרו את התהליכים שלהם כדי לעמוד ביעדים. בולטים, למשל, יוזמות במטרה לגיוון, שוויון והכלה שהחלו להיות חלק מהמדיניות של גיוס חברות בכל הגדלים. מדיניות זו אפשרה לאנשים ממגוון מגדרים, גזעים, עם מוגבלות או נוירודיוורסים יהיו להם הזדמנויות בשוק העבודה, אם כי הגישה למשרות גבוהות יותר מוגבלת

בצד של החברות, גיוס אנשים עם פרופילים שונים מאפשר לארגון להבין את הפרטים הייחודיים של הצרכנים שלו, מגדילים את רשת השירות, המכירות ו, כתוצאה מכך, הרווח. בסופו של דבר, מותג לכולם מייצר יותר ערך ויותר תשואה בטווח הארוך

אותו דבר, בינתיים, החל להישאל ושיטפון של חברות ומוסדות. מחקר עדכני שפורסם על ידי ה-Conference Board, ישות עסקית אמריקאית עם יותר מאלף חברים, מראה שחצי מהחברות כבר התאימו את המונחים שלהן לתוכניות הגיוון ו-20% נוספות שוקלות שינוי דומה

רשת המזון המהיר מקדונלד'ס נמצאת בין החברות שנטשו את ההתחייבויות למטרות המגוון הנקראות, שוויון והכלה (DEI), מפסיקים את הדרישות מהספקים לאמץ פרקטיקות כאלה. ההחלטה מתקבלת לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית סיים את השימוש בפעולה afirmativa בקבלות לאוניברסיטאות

מטה גם חזרה ממגוון מדיניות בתחומים אלה והודיעה לעובדים שהם לא יהיו מחויבים יותר לראיין מועמדים מקבוצות תת-מיוצגות למשרות פנויות או לחפש עסקים עם ספקים מגוונים. וולמארט, ניסאן מוטורס, בואינג, פורד, טויוטה והארלי דייווידסון כבר הלכו באותו מסלול. וולמארט הודיעה שהיא לא תשתמש יותר בפרמטרים של גזע ומגדר לבחירת חוזי אספקה והפחיתה הכשרות על שוויון גזעי. חברות אחרות כמו ג'ונסון & ג'ונסון, קוקה-קולה ואובר הסירו או ריככו, בדוחות החברה שלך, אזכורים לקריטריונים של גיוון במדיניות השכר שלהם

כאן אנו לוקחים את תוכניות DEI כדוגמה, אבל החזרה לעשורים של שנות ה-70 וה-80, כאשר הראייה הייתה חיפוש אחרי רווח ללא רחמים, זה ברור בתחומים שונים של קיימות, בין אם בתחום החברתי ובין אם בתחום הסביבתי. בהתחלה, החזון הוא שמטרות כאלה מייצרות הוצאות ולא רווח. טעות ברורה כאשר שמים את המוניטין על כף המאזניים. לדחות את הקיימות זה לירות לעצמך ברגל בחברה ובחברות עצמן. הרווח בכל מחיר, זה יקר מאוד